מושג האתר בפיזיקה: במושג האתר השתמשו כבר בעת העתיקה. כבר היוונים לפני אלפי שנה הכירו במושג האתר שמקור המילה מיוונית שמים. במאה ה-17 הפילוסוף הצרפתי דקרט השתמש במושג האתר בתור תווך רציף שמעביר קרני האור. המושג של אתר חדר עמוק לתודעה המדעית במאה ה19. הפיזיקאי הסקוטי בשם מקסוול נתן הסבר מדעי לאתר בהיסתמך על משוואות הקרויות על שמו. אך כבר במאה ה-20 כאשר איינשטיין הציג את תורת היחסות הפרטית שבה נשלל מושג האתר, הפיזיקאים ויתרו על האתר סופית. המהפך קרה עם ההתפתחות תורת הקוונטים. שוב העולם המדעי חזר למושג האתר אך מרובד השגה אחר לגמרי. היום את מושג האתר מכנים וקאום פיזיקלי. כאשר דובר על וקאום לפני תורת הקוונטים התכוונו לריק מחומר ואנרגיה. אבל בעקבות תורת הקוונטים של שדות התייחסות לקאום השתנתה. היום מוגדר וקאום פיזיקאלי כמצב אנרגתי הנמוך ביותר שבו לא קיימים חלקיקים ממשיים. אבל וקאום זה לא ריק אלא הוא מלא בחלקיקים ואנטי-חלקיקים וירטואליים. לפי התובנה הזאת החלקיקים ואנטי חלקיקים (כגון אלקטרון ופוזיטרון) נוצרים ונעלמים באופן רצוף ולא ניתן לגלותם ולא למדודם, אך בתנאים מיוחדים כגון באנרגיות גבוהות ביותר בסיבות מסוימות נוצרים חלקיקים ממשיים. מכאן בעצם את הקבלה בין אתר לוקאום כתווך הממולא במשהו.ושוב חזרנו למושג האתר מרובד הבנה שונה לגמרי.
מושג האהבה אצל הרב קוק: בעולת הראיה מפרש הרב קוק את שינוי בתפישת מושג "אהבה" אצל אברהם במהלך עקידת יצחק. בתחילה תופש אברהם שאהבת יצחק בנו סותרת את צווי ה' ואת האהבה הקדושה לאלוקים העליון. "וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחוט את בנו" -מסביר הרב קוק -" ... מרוב אהבה וחבת קודש נערצה לא נשאר מהציור כ"א היחש שהוא בנו אשר האהבה כולה נמשכת אליו מאב, ...ודבר ה' התגבר ועלה למעלה מכל אלה, ויהיה למפעל גוזר ומקיים לשחוט את בנו". כאן עמד אברהם בדילמה בלתי אפשרית שהיא קיום דבר ה' או אהבה טבעית של אב ובנו ,כפי שתפש אותה אברהם. "ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לא מאומה"- מכאן עולה תפישה חדשה של מושג האהבה תוך שלילת תפישה הקודמת. "... ואל תחשוב שיש כאן איזה ניגוד מפעלי בין אהבת האב הטהורה שלך לבנך יקירך לבין ה' אצילות .... לא כן, אל תעש לו מאומה, כי רחמי אב ואהבתו בנשמה טהורה היא היא הנה לבת אש קדש, הולכת ישרה מאהבת אלוהים הטהורה ורחמיו על כל מעשיו". מושג האהבה אצל אברהם עבר טרנספורמציה משלילת של תפישת מושג "האהבה" כנוגד "לדבר ה'" בתחילת המהלך של עקידה להשגה מרובד עליון יותר שאין סתירה בין אהבה לקיום דבר ה'. "שאהבה הנפלאה והתמימה שלך נצטרפה ונזדככה ע"י אור היראה הטהורה ... שאהבתך לבנך היא הסתאפות ישרה ומהודקת גם היא באהבת צור העולמים".
מצוות במשנת חב"ד: מעניינת הגישה של מצוות עשה ולא תעשה במחשבה החסידית. מסביר הרב כהן בספרו מחשבה חסידית שבכל מצווה ישנה פעולה חיובית ופעולה שלילית. הגדרתן של כל המצוות היא צווי מאת ה' כיצד לנהוג "בחפצא" קיים. הדבר תלוי בסוג המצווה. כאשר מצווה עשה פועלת בחפצא פעולה חיובית שהוא יהיה כפי רצון ה', ואילו גדרן של מצוות על תעשה היא שלילת "החפצא" שאין ברצון ה'. וכן בכל מצווה קיימת פעולה כפולה. א) לפעול בחפצא (או באדם) פעולה חיובית שתהיה לפי רצון ה' ב) לשלול את צורתו של החפצא שהייתה שלא לפי רצון ה'. לדוגמא, מסביר הרבי מליובביטש כאשר יהודי מפריש מעשרות , הרי שעל ידי קיום מצוות הפרשת מעשרות בפירות (בחפצא) מתבצעת כאן פעולה כפולה א)שלילת "צורתם" הקודם של הפירות שהייתה טבל שאסורה לאכילה ב) הפיכת הפירות למציאות אחרת המותרת באכילה. לפי זה פעולה של מצווה היא א)שלילת וביטול "צורתו" הקודמת של "חפצא" והענקת "צורה" חיובית.
סיכום: בהתבונן בהתפתחות הידע האנושי ובהיפתחות המהלכים ההיסטוריים ניתן להבחין בתנועה ספיראלית. כך בחיי הפרט התפתחות ,ככל הנראה, צריכה להיות באופן דומה - לא בשלילת הקיים, אלא שלילה לצורך חזרה לקיים ברובד השגה עליונה יותר כאמרת הרב קוק "הישן יתחדש החדש יתקדש".
דר' שמריהו קידר-חוקר בכיר במכון גאופיזי לישראל. בוגר פיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב ובר-אילן ותואר שני ושלישי בגאופיזיקה מאוניברסיטה תל-אביב. מתעניין ביחסי גומלין בין מדע המודרני לבין יסודות היהדות.e-mail shemer@gii.co.il
